נא להרגע, בקוקה קולה אין קוקאין! / בלדד השוחי

האם לחברת קוקה קולה מותר לקנות כמויות היסטריות של קוקאין? נא להרגע, התשובה היא: לא. ואיך מי שסימם את המלכה קיבל פרס מהאפיפיור? השוחי שיודע הכל

 

 

לאחרונה הובא לידיעתנו הסיפור הנ"ל
לחברת קוקה קולה יש אישור לקנות כמות מסוימת של קוקאין כל שנה
לפי הסיפור המדובר כ-200 טון!!!
האם זה נכון? אם כן מהו ריכוז הקוקאין במשקה ? ובכלל, מה מכיל המשקה החום הזה?
בתודה מראש
המכורים

 

 מה זה הפס הלבן הזה?   

מכורים יקרים,
מאתיים טון בשנה? בוא נראה. זה קצת פחות מחמש-מאות וחמשים קילו ליום, שזה - בחישוב זריז - יותר מעשר מיליון שורות שמנמנות להסנפה. כל יום. כולל שבתות וימי-כיפור. זה לא רע. זה נשמע קצת חשוד, בעיקר אם נזכור שמדובר במשקה אמריקאי שמכוון לבני-נוער, אבל אנחנו מדברים על אנשים שמצליחים לשכנע אותנו לשתות דבר שחור ומקציף שנראה כאילו הוא כרגע יצא מקדרה של מכשפה, אז הכל יכול להיות.

 

משקה אנרגיה לאנינים

 יין מריאני: מחזק ומרענן את את הגוף ואת המח, משיב בריאות וחיוניות (מתוך התווית)   

בשנות הששים של המאה הי"ט, הרבה לפני שהקוקאין הוצא מהחוק, רוקח צרפתי בשם מריאני (Mariani) לקח יין בורדו טוב, ערבב אותו עם תמצית שהופקה מעלי צמח הקוקה והתחיל למכור אותו בתור "יין מריאני". עלי צמח הקוקה מכילים כמה תרכובות מעניינות (המפורסמת מכולן היא, כמובן, הקוקאין) ויחד עם האלכוהול... מספיק אם נאמר שזה הפך למשקה פופולארי. המלכה ויקטוריה שתתה אותו בהנאה וכך גם לפחות שני אפיפיורים. אחד מהם אפילו העניק ליין את מדלית הואתיקן.

 

 אגוז קולה. לבריאות. תמונה: בוב ווקר (Walker)   

בעקבות ההצלחה המסחררת הגיעו החיקויים, ובר-נש אחד בשם פמברטון (Pemberton) התחיל למכור בג'ורג'יה מין משקה שהוא גם תרופת-פלא שנקרא "יין הקוקה הצרפתי של פמברטון" (Pemberton's French Wine Coca). נחשו מה היה בפנים. נכון. יין ותמצית עלי קוקה. ומאחר שפמברטון היה רוקח בעצמו (למרות שלא היתה לו הכשרה רפואית) הוא הוסיף גם קצת אגוז קולה (קרוב משפחה של הקקאו בעל טעם מר ותכולת קופאין גבוהה) ותמצית דמיאנה (צמח דרום-אמריקאי בעל תכונות משכרות).

נחשו מה? הצלחה מסחררת.

 

 פרסום 

פמברטון ייחס נסים ונפלאות למשקה שלו, מריפוי בעיות עיכול מכל הסוגים דרך טיפול בהתמוטטות עצבים וכאבי ראש ועד - באופן בלתי-נמנע - להקשחת אברים רופסים; אבל נראה שיין הקוקה הצרפתי שימש את פמברטון בעיקר לטיפול בהתמכרות הפרטית שלו למורפיום, “מחלה" שהוא רכש בזמן שרותו הצבאי. בכל-אופן, אנשים קנו את זה ונהנו. אבל ב-1885 נכנסו לתוקף כמה תקנות חדשות נגד אלכוהול ופמברטון החליט לפתח תחליף לא אלכוהולי למשקה שלו.

 

לידתו של משקה

 צמח הקוקה, עניין לא זול   

משקאות מוגזים היו מאד פופולאריים אז, אנשים אפילו האמינו שהם בריאים, אז פמברטון לקח מים מוגזים, הוסיף להם סוכר וכמה תמציות טעם כמו לימון וקרמל ולא שכח גם להוסיף תמצית אגוז-קולה בשביל הקופאין וכמה עלי קוקה בשביל המצב-רוח. אתם רואים לאן זה הולך, נכון? פמברטון קרא למשקה שלו "קוקה-קולה" והוא הכיל כמות ניכרת של קוקאין (בערך 40 ג' עלים לכל ליטר של סירופ), לפחות בתאוריה. למעשה נראה שייצרנים שונים, כולל פמברטון עצמו, היו משתמשים במינונים נמוכים עד עשירית מהכמות המצויינת פשוט כדי לחסוך בעלויות.

 

במשך כמה שנים המשקה הזה הצליח לא רע, למרות שהוא בפירוש נמכר פחות טוב מהגרסא האלכוהולית שלו (פמברטון המשיך למכור אותה למרות התקנות החדשות), אבל רק כשאיש-עסקים בשם אסא גריגס קנדלר (Candler) רכש את הזכויות לייצר את המשקה הוא הפך ללהיט אמיתי. קנדלר השיג (כנראה בעזרת זיוף חתימות, אבל למה ציפית מאיש-עסקים?) בלעדיות על הנוסחא ועל השם ופצח במסע השיווק האגרסיבי ביותר שנראה עד לאותם ימים.

פמברטון נשאר מכור למורפיום בזמן שקנדלר הפך למפיץ קוקאין אדיר וברבות הימים אפילו לראש-העיר. וכשהחוק התחיל לשנות את דעתו בקשר לקוקאין האנשים של קוקה-קולה היו מוכנים. "אין בעיה,” הם אמרו, "גם ככה אנחנו כבר כמעט לא משתמשים בעלי קוקה, זה יקר מדי, אז מעכשיו נשתמש בעלי קוקה 'סחוטים', אחרי שכבר הוציאו מהם את הקוקאין.” כאילו מלכתחילה זה היה רק בשביל הטעם. בכל-זאת, קצת מצחיק יהיה לקרוא לזה קוקה-קולה אם אין בזה קוקה, נכון?

 

הסוד הגדול

אז בתשובה לשאלתכם: לא. אין בקוקה-קולה קוקאין. חברת קוקה-קולה מעולם לא רכשה קוקאין, רק עלי קוקה, ומשלב די מוקדם רק עלי קוקה "סחוטים".

מה בכל-זאת יש שם בפנים? מה נותן לזה את הטעם ואת הצבע? זה סוד, אבל אני מוכן לגלות אותו. ביום א'. בחלק השני של התשובה. כולל מתכון שאפשר לנסות בבית. עד אז, שמע לעצת הבלדד: עדיף לשתות מים.


סוף-שבוע מרענן,
בלדד השוחי