השוחי שיודע הכל מסביר על הזרמים החשמליים שרצים לנו בתוך הפה, וממליץ לא ללעוס נייר אלומיניום. בלדד השוחי
בלדד היקר.
זה זמן רב שמטרידה אותי שאלה שאליה אני מקווה שתוכל למצוא תשובה.
מדוע כאשר אנחנו נושכים נייר כסף אנו מקבלים צמרמורת איומה?
תודה ,טל
שלום טל,
צמרמורת איומה? זה הכל? יש לך מזל. הרבה אנשים סובלים מכאבי תופת אם הם בטעות נוגסים חתיכה של נייר-אלומיניום (זה השם הנכון לנייר-כסף) יחד עם השוקולד שלהם. מאידך-גיסא, יש אנשים שיכולים ללעוס נייר-אלומיניום מהבוקר עד הערב בלי להניד עפעף. הכל תלוי בסתימות שלהם.
זה זמן רב שמטרידה אותי שאלה שאליה אני מקווה שתוכל למצוא תשובה.
מדוע כאשר אנחנו נושכים נייר כסף אנו מקבלים צמרמורת איומה?
תודה ,טל
שלום טל,
צמרמורת איומה? זה הכל? יש לך מזל. הרבה אנשים סובלים מכאבי תופת אם הם בטעות נוגסים חתיכה של נייר-אלומיניום (זה השם הנכון לנייר-כסף) יחד עם השוקולד שלהם. מאידך-גיסא, יש אנשים שיכולים ללעוס נייר-אלומיניום מהבוקר עד הערב בלי להניד עפעף. הכל תלוי בסתימות שלהם.
כל הסתומים
במשך מאות השנים האחרונות רופאי-שיניים השתמשו לצורך הזה בשעם, באבנים קטנות, בשרף עצים, ובמתכות ממתכות שונות; אבל בתחילת המאה הי"ט הם גילו את האמלגם - סגסוגת של כספית עם מתכות שונות (בעיקר כסף) - וכך נולדה סתימת-הכסף.
פרסום
היום אנשים רבים מעדיפים להשתמש בסתימות-קומפוזיט (סתימות-לבנות). הן נראות טוב יותר, מחזיקות מעמד טוב יותר, והן מעלימות את החשש הערטילאי להרעלת כספית שרודף את סתימת-האמלגם כמעט מיומה הראשון. יתרון נוסף של סתימות-לבנות הוא שבניגוד בולט לסתימות-כסף אין להן בעיה עם נייר-אלומינום.חשמל זורם בסתימות שיניך
וולטה והמצאתו
אחת המתכות המוצלחות ביותר לעניין הזה של וולטה היא האלומיניום, וכשהוא פוגש את האמלגם בתוך הפה שלך, עם כל הריר שנמצא מסביב, נוצרת סוללה חשמלית אמיתית בתוך הפה שלך - זרם חשמלי ישר לתוך הסתימה. עכשיו, אם הסתימה אינה עמוקה במיוחד העניין יכול להסגר בצמרמורת קלה, אבל אם היא מגיעה קרוב לעצבים שנמצאים בשורש השן... צמרמורת עוברת בי מעצם המחשבה.
הפתרון המעשי היחיד שאני יכול להציע לבעיה הזו הוא להפסיק ללעוס נייר-אלומיניום, אבל בכל-מקרה, בפעם הבאה שהכאב יכה אני מקווה שכולם ידעו בדיוק את מי לקלל. הכל באשמתו של וולטה.
בלדד השוחי
הפתרון המעשי היחיד שאני יכול להציע לבעיה הזו הוא להפסיק ללעוס נייר-אלומיניום, אבל בכל-מקרה, בפעם הבאה שהכאב יכה אני מקווה שכולם ידעו בדיוק את מי לקלל. הכל באשמתו של וולטה.
בלדד השוחי
