מהיכן מזיע החתול? / בלדד השוחי

בלדד השוחי פותר את התעלומה, וכן את תעלומת הצורה המשונה של עין החתול, וזורק מילה על שאלת הקשר בין כיוון הנסיעה בכביש לקרבות אבירים

 

 

 

בלדד שלום רב לך

יש לי שתי שאלות לשאלך:

בשיעור מדעים בבית ספרי דנו על זיעה ועל עיבוד הנוזלים. מורתי אמרה לנו שכלבים מזיעים מהלשון וזה נקרא הלחתה, אך כאשר שאלתי אותה מאיפה חתולים מזיעים היא לא ידעה את התשובה, לכן החלטתי שכדאי לי לשאול אותך, אז - מאיפה חתולים מזיעים?

בנוסף לזה, יש לי חמישה חתולים. שמתי לב לכך שמתי שאני מסתכל לחתולים שלי בעיינים האישונים שלהם לפעמים עגולים ולפעמים במין צורת יהלום דק ומאורך, מדוע מצב זה קורה, ואיך?

בתודה רבה מראש,

בובו הסנאי

 

 

בובו היקר,

חתולים מזיעים מהרגליים. בדיוק כמו סנאים.

 

השמפניה של הטבע

ויש לי עוד הפתעה, בשבילך ובשביל המורה שלך: גם כלבים מזיעים מכפות הרגליים. לא מהלשון.

אחד מתפקידיו החשובים של מנגנון ההזעה אצל בני-אדם הוא צינון הגוף - הזיעה מתאדה ולוקחת עמה חלק מהחום - אבל הזעה מכפות-הרגליים בלבד לא מקררת מספיק, ולכן כלבים וחתולים נאלצים למצוא פטנטים אחרים.

כשלכלב חם הוא פוער את פיו, משרבב את הלשון ומתנשף. זרימת האוויר מגבירה את קצב אידוי הריר מהפה שלו, וכשריר מתאדה הוא לוקח איתו חום - בדיוק כמו זיעה. אבל זה עדיין ריר; כלבים לא מזיעים מהפה.

לחתולים יש פה קטן ויבש יותר, לכן הם נוטים להתרוצץ פחות מכלבים ומשתדלים לא להתחמם. אם בכל-זאת חם להם הם יכולים לערוך אמבטית ליקוקים ולהתקרר קצת (שוב בעזרת אידוי), ואם כלו כל הקיצין - גם חתול יכול להלחית.

 

ומה עם האישון?

 

אישוני החתול מסוגלים להתרחב ולהצטמצם בהתאם לתאורה, ממש כמו אישונים של בן-אדם. בניגוד לאישונים העגולים שלנו, אישוני החתול עשויים בצורת חריץ - זה גם מאפשר להם להיפתח יותר בחושך ולנצל כל טיפת אור, וגם להצטמצם מאד ולהגן על הרשתית העדינה של החתול מפני אור חזק תוך שהם מותירים לו שדה ראיה רחב באופן יחסי.

 

מה הוא קופץ?

 רוכבים בצד השמאלי? (תצלום: באדיבות אתר arundel castle)   

בתגובה לתשובתי על השאלה "למה באנגליה נוהגים בצד שמאל?" מיהר אחד הקוראים לשלוח לי תיקון:


הסיבה היא מתקופת האבירים.
האבירים רכבו על סוסים והחזיקו את הכידון ביד ימין
ואז כאשר עברו זה מול זה כדי לנסות ולהפיל אחד את השני
זה חייב היה להיות שהם רוכבים בצד השמאלי של השביל
אלמוני


יופי של תיאוריה, אבל אם היית טורח לחשוב עליה, ודאי היית מגלה ש:

1) טורנירים של אבירים נערכו במגרש מיוחד, ואין שום סיבה להניח שצורת הרכיבה שלהם בזמן התחרות השפיעה על צורת הרכיבה בדרכים.

2) איך לומר זאת... נו, תמונה שווה אלף מלים:

 

הרומח* שבו היו משתמשים האבירים בטורנירים היה מגיע לאורך של ארבעה מטרים. אם הם היו מפנים את קצהו לצד ימין, הם היו צריכים להשקיע מאמץ אדיר רק כדי להחזיק אותו במאוזן. בנוסף, אחיזה כזו היתה מותירה את הגוף שלהם "פתוח" וחסר הגנה.

לא מפתיע שהאבירים העדיפו לאחוז את הרמח שלהם במוצלב, כשקצהו מופנה שמאלה. כך הם יכלו להשעין אותו על ידם השמאלית, או על המגן, או אפילו על חלק מהאוכף. ערך-נוסף של אחיזה זו הוא שיד ימין (העטויה שריון, כמובן) מונחת מול גופו של האביר ומספקת לו הגנה נוספת.

 

בקיצור, האבירים רכבו בצד ימין. לפחות בזמן טורניר.


דרך צלחה,
בלדד השוחי