בלדד השוחי מצליח במקום שבו המורה שלכם נכשלה. בואו למצוא תשובות לכל השאלות שתמיד הטרידו אתכם
זו שאלה ששאלתי פעם כמה מהמורות שלי והן ענו לי רק בפרצוף עקום וב"שאלה מעניינת אבל את סוטה מן הנושא של השיעור. תגשי אליי עם זה אח"כ" וכשניגשתי הן אמרו שאין להן מושג. לא הופתעתי.
בכל אופן: נאמר לי שאור לא נמוג. אז אם אני אצור קופסא אטומה (ובאם זה לא מספיק, אני אדאג שדפנותיה הפנימיות יהיו מראות) ואני אבזיק (בדרך כלשהי) עלומת אור אחת פנימה. האם ישאר אור בקופסא לנצח?
אותה שאלה אני יכולה לשאול גם לגבי כל אנרגיה אחרת שאפשר לתקוע בקופסא שלי.
שאלה שנייה: בקיץ מאוד חם וכמויות רבות של מים מתאדות לשמיים (שאגב, הטמפ' לא מגיעה ל-100 מעלות אז איך יש אידוי?) אבל הגשם יורד דווקא בחורף.. למה? הוא מתאדה תוך כדי ירידה ויורד רק כשקר מספיק?
תודה מראש, נטע שפילברג
פרסום
נטע היקרה,עצוב לי לשמוע על מורה שמועלת כך בתפקידה, אבל אם לומר את האמת - גם אני לא ממש מופתע. החברה שלנו אינה מתייחסת ברצינות למקצוע ההוראה, והזלזול הזה מדביק חלק גדול מהמורים ואת מערכת החינוך עצמה. חבל. מורים אחראים במידה רבה על עיצוב העתיד שלנו.
בכל-אופן, עד שהמשיח יבוא ומערכת החינוך תתעשת ותתאושש, יש בלדד.
קופסא של אור
אור לא נמוג? אני משער שזה תלוי בהגדרה שלך ל-"נמוג", אבל אור בפירוש אינו נצחי. בדרך-כלל מה שקורה לו זה שהוא הופך לחום (ולפעמים לסוגים אחרים של אנרגיה) ונעלם לנו מן העין.
כשאור יפגע בדופן הפנימית של הקופסא שלך, חלק ממנו יוחזר, וחלק ממנו יבלע ויהפוך לחום. אם הדופן שחורה, רוב האור יבלע. אם הדופן לבנה, רוב האור יוחזר. גם אם הדופן עשויה מראה, רוב האור יוחזר - בדיוק כמו מדופן לבנה (אם את רוצה לקרוא על ההבדלים בין משטח לבן למשטח כסוף את מוזמנת לעיין בתשובה הזו).
חלק מהאור תמיד יבלע בכל-פעם שהוא יפגע בדופן. אחרי מספיק פגיעות כאלו הוא יבלע לחלוטין. אפילו אם נניח שיש לך משטח מיוחד שמחזיר את כל האור שפוגע בו בלי לבלוע מאום, האור עדין צריך לעבור דרך האוויר שנמצא בקופסא, וגם האוויר בולע חלק מהאור (בגלל זה השמים כחולים והשמש צהובה), ושוב את נמצאת באותו מצב.
רק אם תשתמשי בקופסא מיוחדת שדפנותיה מסרבות לבלוע אור ושבתוכה באמת אין שום-דבר, אפילו לא אוויר, תוכלי לשמור בה קרן אור לזמן בלתי-מוגבל. אני חושב שדבר דומה קורה במקרר שלי.
כשאור יפגע בדופן הפנימית של הקופסא שלך, חלק ממנו יוחזר, וחלק ממנו יבלע ויהפוך לחום. אם הדופן שחורה, רוב האור יבלע. אם הדופן לבנה, רוב האור יוחזר. גם אם הדופן עשויה מראה, רוב האור יוחזר - בדיוק כמו מדופן לבנה (אם את רוצה לקרוא על ההבדלים בין משטח לבן למשטח כסוף את מוזמנת לעיין בתשובה הזו).
חלק מהאור תמיד יבלע בכל-פעם שהוא יפגע בדופן. אחרי מספיק פגיעות כאלו הוא יבלע לחלוטין. אפילו אם נניח שיש לך משטח מיוחד שמחזיר את כל האור שפוגע בו בלי לבלוע מאום, האור עדין צריך לעבור דרך האוויר שנמצא בקופסא, וגם האוויר בולע חלק מהאור (בגלל זה השמים כחולים והשמש צהובה), ושוב את נמצאת באותו מצב.
רק אם תשתמשי בקופסא מיוחדת שדפנותיה מסרבות לבלוע אור ושבתוכה באמת אין שום-דבר, אפילו לא אוויר, תוכלי לשמור בה קרן אור לזמן בלתי-מוגבל. אני חושב שדבר דומה קורה במקרר שלי.
עננים
כשאת תולה את הכביסה שלך בחוץ להתייבש, לאן הולכים המים? לאוויר. לא צריך להגיע בשביל זה למאה מעלות, מים מוכנים להתאדות אל האוויר גם בטמפרטורות נמוכות הרבה יותר. בדרך-כלל אנחנו קוראים לזה "לחות".
מה שכן, אוויר חם יכול להכיל יותר מים מאוויר קר, אז האוויר החם סופח מים ויוצא לטייל לו בעולם. כשהוא מגיע למקומות מספיק קרים - בגובה למשל (רוצה לדעת למה קר בגובה?) - הוא מתקרר ומאבד את יכולתו להכיל הרבה מים.
המים שהוא הכיל כאדים מתעבים והופכים לטיפות קטנות (או לגושי קרח זעירים). הטיפות הללו הן מה שמרכיב את העננים (עננים אינם עשויים אדי מים), ואם להיות קצת פשטני - כשהן גדלות מספיק הן נופלות לך על הראש.
בלדד השוחי
מה שכן, אוויר חם יכול להכיל יותר מים מאוויר קר, אז האוויר החם סופח מים ויוצא לטייל לו בעולם. כשהוא מגיע למקומות מספיק קרים - בגובה למשל (רוצה לדעת למה קר בגובה?) - הוא מתקרר ומאבד את יכולתו להכיל הרבה מים.
המים שהוא הכיל כאדים מתעבים והופכים לטיפות קטנות (או לגושי קרח זעירים). הטיפות הללו הן מה שמרכיב את העננים (עננים אינם עשויים אדי מים), ואם להיות קצת פשטני - כשהן גדלות מספיק הן נופלות לך על הראש.
בלדד השוחי
